"למה היא תמיד מתלוננת? אני עובד קשה כדי שיהיה לה טוב, ובמקום שתהיה שמחה - היא רק מתלוננת!"
"למה הוא לא מקשיב לי? אני רק רוצה שהוא יבין שקשה לי, אבל הוא תמיד מנסה 'לתקן' במקום פשוט להקשיב!"
נשמע מוכר? זה לא מקרי. זה בדיוק איך אנחנו נבראנו.
הסברנו כבר בעבר: הגבר נברא לבד, והאישה נבראה ממנו לצורך זוגיות. לכן ניתנו לה משמיים כל הכלים הנצרכים כדי לבנות מערכת יחסים - מערכת רגשית מפותחת וצרכים נפשיים של "שותפה".
והנה הפרדוקס: הצרכים הרגשיים שלהם לא רק שונים - הם סותרים!
הצורך של הגבר: כיוון שהגבר נברא "הבודד" שהאישה "בחזקתו" - לכן הוא נקרא "בעלה", כביכול הבעלים שלה. הלכך, הצורך הרגשי הכי עוצמתי שלו הוא: לראות אותה שמחה ומאושרת! למה? כי אם היא בחזקתו וטוב לה - אז זה בזכותו! כשהיא שמחה, היא בעצם מעבירה לו מסר סמוי: "אתה מוצלח! אתה גבר אמיתי!" ואם היא לא שמחה ומאושרת? אז זה באשמתו.
הצורך של האישה: לעומת זאת, הצורך הכי רגשי של ה"שותפה" הוא: "תסכים איתי שקשה לי". למה? כי הזדהות בקשיים היא הדבר שהכי מחבר בין שני אנשים. זה צורך עוצמתי אצל השותפה. והרבה פעמים הגבר "הבודד" מפרש את הצורך הנשי הזה כ"נדנוד" או "התבכיינות" - בעוד שזה בקשה להתחברות!
והנה הפרדוקס המטורף: בעוד שהוא דורש מילוי לצורך שלו - לראות אותה מאושרת כדי להתאהב בה. היא דורשת מילוי לצורך שלה - שהוא יסכים איתה שהיא לא מאושרת כדי להתאהב בו! הצורך שלו תמיד בא על חשבון הצורך שלה, ולהיפך! לכן: אי אפשר למלא את הצורך הכי בסיסי של בן הזוג, מבלי להקריב את הצורך הכי בסיסי שלי!
וזה בדיוק מה שהתורה מלמדת אותנו בפרשת ויקרא: "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" - אדם כי יקריב מכם קרבן לה'. רש"י מסביר: "מִכֶּם - מִשֶּׁלָּכֶם". המילה החשובה כאן היא: מִכֶּם. לא משהו חיצוני. לא משהו קל. מכם עצמכם. בורא עולם מלמד אותנו: אתם אוהבים אותי? תראו לי את זה! איך? תקריבו בשבילי! את מה? את מה שהכי קשה לכם להקריב: את עצמכם. את הרצונות שלכם. את הצרכים שלכם. לא מספיק לתת משהו. צריך לתת מכם.
וזה בדיוק מה שנדרש בזוגיות: הוא צריך להקריב את הצורך שלו לראות אותה שמחה - ופשוט להקשיב לה, לאשר שקשה לה. היא צריכה להקריב את הצורך שלה שיזדהה עם הכאב - ולהראות לו שהיא מאושרת בזכותו. "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם" - זו אהבה אמיתית. ולכן הגמרא (גיטין צ ע"ב) אומרת: זוג שמתגרש - המזבח מוריד עליו דמעות. למה דווקא מזבח? כי הבית התפרק מפני שלא הקריבו בו מספיק קורבנות.