שאלה: מה המצב הטבעי בזוגיות - עובד טוב או לא עובד טוב?
זה דומה לשאלה: האם רכב חדש מהחברה, תקין לנסיעה או לא?
תלוי! אם משקיעים בו את מה שהוא צריך - הוא תקין לחלוטין. אמנם אם לא משקיעים בו מספיק זמן - הוא מפתח ליקויים. ואז, גם אם נחליט להתחיל להשקיע, זה כבר ידרוש יותר השקעה בשביל פחות תוצאות.
רוב הזוגות בעולם מתחתנים בגלל שהם רוצים "זוגיות" - כותרת של כל מילוי רגשי: אהבה, שיחה, געגוע, כימיה, ריגוש, צחוק, חוויה, תשוקה. כשפוגשים מישהו שממלא את הצרכים הרגשיים האלו - מחליטים להתחתן איתו בשביל לשמר את ההרגשה הזאת לנצח. לפחות ככה אנחנו חושבים.
אמנם מה שקורה בפועל: לחתונה יש תופעת לוואי מעניינת שמגיעה יום אחרי ונשארת לכל החיים! קוראים לה "נישואין"! והיא מביאה איתה מילים בסגנון קצת שונה: ניקיונות, קניות, משכנתא, מטלות בית, חשבונות, חינוך וגידול ילדים, התנהלות מול רשויות... בקיצור: שותפות עיסקית.
השאלה: מה תופס יותר מקום במערכת היחסים בתוך חיי הנישואין - "הזוגיות" או "השותפות"?
התשובה לא נעימה: תלוי כמה אתם משקיעים בזוגיות שלכם. אם לא תשקיעו ותצפו שהכל יהיה טוב לבד - תקבלו מה שהרבה מאוד בעולם המערבי המודרני מקבלים: 100% שותפות! בלי טיפת זוגיות.
אמנם, אם תשקיעו מחמאות, חיוכים, צחוקים, מילות אהבה והערכה - תזכו ליקצור יותר אחוזי זוגיות ובאמת ליהנות ממערכת היחסים שלכם כמו שהיא אמורה להיות.
וזה בדיוק מה שהתורה מלמדת אותנו בפרשת צו:
"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" - אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה. רש"י מסביר: "תָּמִיד - כְּפִשּׁוּטוֹ, שֶׁלֹּא תִכְבֶּה לְעוֹלָם".
המילה החשובה כאן היא: תָּמִיד. האש לא נדלקת מעצמה. היא לא נשארת דולקת מעצמה. צריך כל הזמן להוסיף עצים, להזין אותה, לדאוג לה. הכהן צריך בוקר ובוקר לערוך עצים על האש. זו עבודה יומית, לא חד פעמית. למה? כי המצב הטבעי של אש זה לכבות. אם לא מזינים אותה - היא כבה.
וככה בדיוק בזוגיות! המצב הטבעי של "זוגיות" בלי השקעה - זה להפוך ל"שותפות עיסקית". האש כבה. אבל אם משקיעים תמיד - בוקר ובוקר, יום יום - מילה טובה, חיוך, מחמאה, הערכה, צחוק, שיחה אמיתית - האש ממשיכה לדלוק. "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד" - זו לא עבודה של פעם אחת. זו עבודה של כל יום.
השאלה היא: מה אתם מזינים היום למערכת היחסים שלכם?